האם אתה מקווה להגיע לגן עדן כשתמות?
לפני שהבנתי באמת את הבשורה, הנחתי שהדרך לגן עדן כשאתה מת היא על ידי להיות אדם טוב מספיק. תארו לעצמכם את ההלם שלי, אם כן, כשנתקלתי בפסוק הזה ב -2 לקורינתים 12 , שבו הבחור הזה בשם פאולוס דיבר על כניסה ל”גן העדן השלישי”.
“וואו! אני רק מנסה להיכנס לראשון”, חשבתי, “ועכשיו אתה אומר לי שיש לפחות גן עדן שלישי שאני צריך לנסות להיכנס אליו.”
למה מתכוון פאולוס באמירה זו? האם יש רמות שונות של גן עדן? אם כן, מהן הרמות הללו? האם זה כמו “רמות הגיהנום” של דנטה, ואנשי הרוח העל יכולים לעלות לקומה השלישית? האם שם שומרים את הסופגניות הטובות?
מה ההקשר של קורינתיים ב’ 12:2 ?
הקורינתים היו קצת כמונו. הם אהבו לדבר על המופלא והמדהים. אם אתה באמת רוצה למשוך את תשומת הלב שלהם, דבר על משהו פנומנלי. ספרי תיירות שמימיים היו רבי מכר בקורינתוס, בדיוק כמו שהם כאן.
ב -2 לקורינתים 12 , פאולוס מביא את סיפורו שלו על הובלתו לגן עדן. אבל זה קצת לשון הרע. הוא מתגאה בניסיון שלו.
הוא משחק במשחק שלהם, גורם לכולם להתרגש מהחוויה השמימית הזו, ואז הוא פורץ להם את הבלון. הוא לא נותן פרטים אבל מעביר את השיחה לדבר על חולשה. זה כאן, אומר השליח, היכן שההתרברבות שלנו צריכה להיות מונחת.
פסוק המפתח בקטע זה הוא שהאדון אומר לפול, “די לך חסדי, כי כוחי מושלם בחולשה”.
זה חשוב כי זה אומר לנו שהנקודה העיקרית של פאולוס כאן ב-2 לקורינתים היא לא לשרטט את החיים שלאחר המוות. הוא לא מלמד איך יהיה החיים שלאחר המוות.
במקום זאת הוא משתמש במונחים קוסמולוגיים בסיסיים של ימיו כדי להבהיר נקודה. אנחנו לא צריכים להשתמש בזה כמסכת מפורטת על איך זה גן עדן.
אם פול משתמש בקוסמולוגיה הבסיסית של ימיו, מה הייתה האמונה הזו?
מה המשמעות של ‘שמים’?
סביר להניח שזה ציטוט שגוי. אבל על פי השמועות, האדם הראשון בחלל, יורי גגרין אמר, “עליתי לחלל, אבל לא נתקלתי באלוהים.” אפשר לתרגם את גגארין כאומר שהוא הלך ל”גן עדן”, אבל הוא לא ראה את אלוהים שם.
בקוסמולוגיה העתיקה, למילה שמים יש משמעות רחבה. ג’ון בארי נותן סיכום מועיל של הקוסמולוגיה העתיקה,
“לפי הקוסמולוגיה העתיקה, יש שבע רמות: השמים, העננים, השמים מעל העננים, הרקיע, המים שמעל הרקיע, השמים ושמי השמים, שבו שוכן אלוהים. תצוגת שלושת השמים מבינה שהרקיע הראשון הוא השמים הנראים או ה’רקיע’ (ראה בראשית א’ 8 והערה), שהרקיע השני הוא ‘השמים’ או החלוקה בין ה’שמים’ (ה’מים’). מעל הרקיע’; תהילים 148:4 ), והשלישי להיות ‘שמי השמים’ או ‘השמים הגבוהים ביותר’ ( מלכים א’ ח:27 ; תהילים 148:4 ). כל הדעות מסכימות על המקומות, אבל הם מתייגים אותם בצורה שונה (John D. Barry et al., Faithlife Study Bible).
בפסוק 3, פאולוס משתמש בניסוח דומה כדי לדבר על “היקלע לגן עדן”. פירוש הדבר יכול להיות שגן עדן זה גבוה ברמה אחת מ”גן העדן השלישי”, או שהוא יכול להשתמש בהם במילים נרדפות.
השימוש בשתי המילים הללו באופן נרדף לא יהיה חסר תקדים. באפוקליפסה של משה 37:5, אנו קוראים על אלוהים מוסר את אדם לידי מיכאל, המלאך, ואומר, “הרם אותו לגן עדן עד השמים השלישי…”
האם זו תמונה של בית המקדש?
עוד השקפה קצת מושכת היא הרעיון שזה קשור לגן העדן, למשכן ולמקדש. ההיבט המרכזי של גן העדן – כמו גם מבנה המקדש והמשכן, הוא נוכחותו של אלוהים . ג’ייסון הוד, שמרכיב את ההשערה הזו, אומר זאת כך,
“בעוד שהמטרה של ‘רמות’ מרובות אינה תמיד שקופה, ברור בתכנית הטריאדית שמתוארות הבדלים ברמות של קדושה, רוממות ו(למי שמודים) אינטימיות. פאולוס קיבל כניסה לגן העדן השמימי, המקום הקדוש ביותר. חוויה בחדר הכס הפנימי ביותר תואמת בוודאי את התיאור ‘גדולה עולה'” (“המקדש והקוץ: ב’ לקורינתיים 12 והאקלסיולוגיה השמימית של פאולוס”, עלון לחקר המקרא ).
הנקודה, אם כן, היא שפאולוס קיבל גישה עמוקה יותר לנוכחות האל הכול יכול. גן העדן השלישי, אם כן, אינו קשור לרמות שונות של גן עדן (כמו שבקומה השלישית נמצאות הסופגניות הטובות), אלא יש לו יותר קשר לנוכחות האל. אם אנחנו צודקים, אז אנחנו יכולים לראות איך זה משתלב לטיעון של פאולוס ב -2 לקורינתים 12 .
כיצד זה משרת את הטיעון של פול?
איזו נקודה מנסה פאולוס להצביע ב -2 לקורינתים 12 ? כפי שצוין קודם לכן, הקורינתים מאוהבים בדברים נוצצים. הם אוהבים את שליחי העל.
הם אוהבים את המטיפים המפורסמים שלהם. ומה שקורה זה שהם מבטלים את פאולוס ואת הבשורה הפשוטה שלו. פאולוס נדחק למעמד של שליח נחות.
עכשיו, לפול לא אכפת מהמעמד האישי שלו. אבל דחייתם של פאולוס קרובה באופן מסוכן לדחייתם את הבשורה המקראית.
כדי לשמור אותם קשורים לבשורה, פאולוס צריך לעשות את מה שהוא שונא לעשות, כלומר להגן על עצמו. זו אחת הנקודות הגדולות של 2 קורינתיים. זה מציב אותו במקום חסר קנאה של השוואת שירותו לזה של “שליחי-העל” הללו.
הם טענו שיש להם התגלות מיוחדת, של קרובים לאדון וכו’, ולכן פאולוס מתחרה בהם. הוא היה בגן העדן השלישי.
זה יהיה כמו לומר בברית הישנה שהוא היה בקודש הקודשים. אבל מה שחשוב לטיעון של פאולוס כאן הוא מה הוא עושה עם ההתגלות הגדולה הזו. או ליתר דיוק מה שהאדון עושה בפול לאחר שקיבל את החזון המוגבר הזה.
זה מוביל לסבל. זה מוביל לקוץ. במקום להוביל להתפאר ולעליונות, זה מוביל לענווה. פול אינו יכול להישען על חזונו; הוא חייב להישען על המשיח. כאן נמצא כוח אמיתי.
הנקודה, אם כן, היא שלהימצאות בנוכחות אלוהים לא מובילה להתנפחות. זה מקדם ענווה. זה דומה מאוד למה שאנו רואים בפיליפאים 2 .
המוח של המשיח לא אומר שאתה תהיה רברבן שיכול לנצח בטריוויה של התנ”ך . אם יש לך את דעתו של המשיח, והולכת אחרי המשיח, פירושו שיש לך לב כפוף.
על ידי כך, פאולוס מטיל ספק ב”שליחי-העל” הללו. אם הם חושבים שהם באמת היו עם ישוע ואל קודש הקודשים, ובכל זאת השירות שלהם מתמקד בידע סודי, הימנעות מסבל, השפלה בשירות הבשורה הפשוט וכו’, אז פאולוס שואל אם הם היו בעניין נוכחות אלוהים.
ברנרד מקלריוו מבין את זה נכון כשהוא אומר את זה,
“אם היה צריך להעביר את השליח הגדול לאותו מקום שהוא לא יכול היה לדעת על פי לימודו שלו או לטפס אליו מכוחו שלו אפילו עם מדריך, אז אני, כל כך זעיר בהשוואה לפול, לעולם לא צריך להניח שאני יכול לטפס אליו. השמים השלישי בכוחי ובמאמץ שלי” ( 2 Corinthians, כרך 29, The New American Commentary ).
מה זה אומר?
מהו גן העדן השלישי? סביר להניח שזו דרך לדבר על להיות עמוק יותר בנוכחות אלוהים. זה מה שמאמינים בישוע מחכים לנצח. ואם במקרה נתפוס הצצה קטנה לכך או שנזכה לעונות מיוחדות שבהן נוכחותו של אלוהים מציפה אותנו, נהיה מסומנים על ידי ענווה – ולא בפלטפורמה של החוויה שלנו.
לקריאה נוספת:
האם ישוע התכוון לגיהנום כשאמר ‘החושך החיצוני’?
