רוב האנשים מכירים את אדם וחוה.

עבור שני האנשים שהכניסו חטא לעולם על ידי אי-ציותם, מה גורלם הנצחי? האם נראה את אדם וחוה בגן עדן? תשובתי המיידית לשאלה זו היא כן ואני רוצה להציג בפניכם כמה סיבות להסקת מסקנה זו.

במשפט, כאשר אתה מציג את טענותיך, אתה רשאי להשתמש בראיות נסיבתיות. זו ההגדרה של ראיות נסיבתיות לפי  בית הספר למשפטים של קורנל :

“ראיות נסיבתיות הן ראיות עקיפות שאינן, על פניהן, מוכיחות עובדה בסוגיה, אלא מובילות להסקה הגיונית שהעובדה קיימת. ראיות נסיבתיות מחייבות הסקת מסקנות סבירות נוספות על מנת לתמוך בטענה”. 

בשאלת ראיית אדם וחוה בגן עדן, אין מקרא ישיר שאומר שנרצה או לא נרצה. בשל כך, עלינו לחבוש את הכובעים המשפטיים שלנו ולשקול את כל הראיות הנסיבתיות, שלדעתי מובילות אותנו להשיב על השאלה הזו בחיוב.

1. לאדם וחוה הייתה מערכת יחסים עם אלוהים שמעולם לא הייתה לנו.

אדם וחוה, במשך זמן רב ככל שהיו בגן, נהנו מחברות מושלמת עם האדון. הם חוו אותו בצורה שמעולם לא חווינו. אולי היו לך מפגשים נפלאים בנוכחותו של אלוהים, אבל מעולם לא חווית את אלוהים במצב של שלמות שבו הלכת איתו במצב ללא חטא. לאדם וחוה היה סוג כזה של מערכת יחסים עם אלוהים כשהיו בגן.

זה בטוח להניח שהם מעולם לא שכחו את החוויה הזו והם השתוקקו לחזור אליה. מסיבה זו, אני מאמין שזה סביר לשער שהם נשארו נאמנים לנאמנותם לאלוהים ברגע שהם יצאו מהגן, כי הם רצו לחזור לשם. 

2. אדם וחוה שמרו על מערכת היחסים שלהם לאחר שעזבו את הגן

כל סימן מבראשית מדבר לאדם וחוה השומרים על יחסיהם עם אלוהים לאחר הגן. כשחוה ילדה את בנם הראשון, היא הכירה בכך באלוהים.

“אדם התעלס עם חוה אשתו, והיא הרתה וילדה את קין. אמרה, ‘בעזרת ה’ הוצאתי  אדם'” ( בראשית ד, א ).

אין שום ראיה בתנ”ך המעידה על כך שמערכת היחסים שלהם עם אלוהים הסתיימה כשהם עזבו את הגן. 

3. אדם העביר מסורת של  אמונה לילדיו.

שני הילדים הראשונים שהיו לאדם וחוה היו  קין והבל . כאשר אתה קורא עליהם  בבראשית ד’ , בטוח לומר שאדם וחוה העבירו את אמונתם באלוהים לילדיהם.

“ועתה הבל החזיק צאן וקין עיבד את האדמה. במרוצת הזמן הביא קין חלק מפירות האדמה כמנחה לה’. וגם הבל הביא מנחה – מנות שומן מבכור צאנו. ה’ הסתכל בחסד על הבל ועל מנחתו, אך על קין ועל מנחתו לא הסתכל בחסד. אז כעס קין מאוד ופניו היו מושפלים” ( בראשית ד’:2-5 ).

מקטע זה, אתה רואה את קין והבל מחליטים להביא מנחה לה’. הם היו צריכים ללמוד את זה מאיפשהו, וזה הגיוני להניח שהוריהם לימדו אותם לעשות זאת.

4. אדם היה בסביבה כשאנשים התחילו לקרוא בשם האל.

“אדם התאהב שוב עם אשתו, והיא ילדה בן ותקרא לו שת, לאמר: ‘אלוהים נתן לי ילד אחר במקום הבל, מאז הרג אותו קין’. גם לסת נולד בן, והוא קרא לו אנוש. באותה שעה התחילו אנשים לקרוא בשם ה'” ( בראשית ד’ 25-26 ).

כשאדם היה בן 130, סת נולד. התנ”ך מספר לנו  בבראשית ה’ שאדם חי 800 שנה לאחר שנולד סת. בתקופה זו של 800 שנה החלו אנשים לקרוא בשם ה’.

זו רק השערה, אבל אני תוהה על השיחות שאדם וחווה ניהלו עם הסובבים אותם על האדון. זכור, הם טיילו איתו בגן וחוו את נוכחותו במצב מושלם, ללא חטא, אז הם ידעו שהוא אמיתי. האם ייתכן שהם עזרו להניע אנשים לקרוא בשם ה’? התנ”ך לא אומר לנו את זה, אבל אני חושד שאולי היה להם משהו לעשות עם זה.

5. התנ”ך אינו מתאר את אדם כאדם חוטא.

“לכן, כשם שהחטא נכנס לעולם על ידי אדם אחד, והמוות על ידי החטא, וכך הגיע המוות לכל האנשים, כי כולם חטאו” (אל הרומים ה’:12 ) .

אנו יודעים מהתנ”ך שהחטא נכנס לעולם כאשר אדם חטא. עם זאת, כאשר אתה קורא את סיפור חייו בבראשית ובמקומות אחרים בכתובים, הוא אף פעם לא מתאר את אדם כאדם חוטא. אני לא אומר שאדם לא חטא אחרי הגן כי אני בטוח שהוא כן, אבל התנ”ך לא מזכיר אותו כרשע או לא צדיק.

לשם השוואה, קחו בחשבון את בנו קין. בבראשית  ד’ , לאחר שהביא את מנחתם, אלוהים מקבל את מנחתו של הבל אך דוחה את מנחתו של קין. קין כעס על כך ובסופו של דבר הרג את אחיו. עם זאת, יש משהו מעניין שאלוהים אמר לקין.

“וַיֹּאמֶר ה’ לקין, ‘למה אתה כועס? למה הפנים שלך מושפלות? אם תעשה מה שנכון, לא יקבלו אותך? אבל אם לא תעשה מה שנכון, החטא רוכן בפתחך; היא חפצה לקבל אותך, אך עליך לשלוט בה'” ( בראשית ד’ ו’-ז’ ).

לפי מה שאלוהים אמר לקין, אנו יכולים להסיק שקין ידע מה הדבר הנכון לעשות ואם יעשה זאת, אלוהים יקבל אותו. אבל אנחנו יודעים שקין נכנע לחטאו ולא עשה את הדבר הנכון. מהמסק הזה, אנו יכולים גם להניח שאדם וחוה ידעו מה הדבר הנכון לעשות. כאשר אתה מחפש בכתבי הקודש אחרי הגן, אין אזכור של אדם או חוה שעשו את הדבר הלא נכון או שאלוהים דחה אותם לאחר שהם עזבו את הגן.

פסק הדין.

כפי שציינתי קודם, המקרה של ראיית אדם וחוה בגן עדן מלא בראיות נסיבתיות, אבל אני מאמין שזו ראיה נכונה. בהתבסס על ניתוח סביר של חייהם וכל מה שקרה אחרי הגן, אני מאמין שאתה יכול להסיק שנראה את אדם וחוה בגן עדן.

ללא קשר למסקנות שלי, יש רק דרך אחת לדעת אם המסקנה שלי נכונה או לא. אתה צריך לחכות עד שנגיע לגן עדן. זה מוביל לשאלה חשובה עוד יותר מאשר האם נראה את אדם וחוה בגן עדן, כלומר האם נראה אותך בגן עדן? אמנם אנחנו יכולים לשער לגבי אדם וחוה, אבל אנחנו לא צריכים לשער לגביכם. אם ישוע המשיח הוא באמת האדון והמושיע שלך, אז נראה אותך שם, ונוכל לחפש את אדם וחוה ביחד.