מה ההקשר של פסוק זה?
פסוק זה הוא תחזית בתהילים 118 שהתממשה שנים רבות לאחר מכן – בדיוק כפי שנחזה – כאשר המונים בירושלים קיבלו את ישוע כמשיח (מושיע העולם). דוד המלך, שכתב את התהילים, הביע נבואה שאלוהים נתן לו כיצד מושיע העולם ייכנס יום אחד לירושלים. המושיע יתקבל בשערים פתוחים, כמתואר בתהילים 118:19 : “פתח לי שערי צדיקים; אכנס ואודה לה'”. ואז, המוני אנשים היו צועקים הושענה (מילה עברית שפירושה “אלוהים מציל”). תהילים 118:25 מתייחסים לכך: “אדוני, הושיע אותנו! אדוני, תן לנו הצלחה!” לבסוף, תהילים 118:26 מתאר כיצד יברך העם את המושיע בבואו: “ברוך הבא בשם ה’. מבית ה’ אנו מברכים אותך”.
יותר מ-1,500 שנים מאוחר יותר, המונים חגגו את הגעתו של ישו לירושלים – ביום שידוע כיום כיום ראשון של הדקלים . הם פתחו את שערי העיר והניחו עלי דקל (סמלים של אמונה וניצחון) אל מול דרכו של ישוע כשהוא רוכב אל עיר הקודש על חמור. ואז העם צעק את אותן הצהרות שנחזה בתהילים 118 , תוך הגשמת הנבואה. רק כמה ימים לאחר מכן, ישוע נצלב על חטאי האנושות כולה, ויהפוך לאבן היסוד (אבן הפינה) של אמונתנו – אשר תהילים 118 מנבא בפסוקים כא-כג: “אודה לך כי ענית לי; הפכת לישועה שלי. האבן שדחו הבונים הפכה לאבן הפינה; ה’ עשה זאת ונפלא בעינינו”. הקורבן האולטימטיבי של ישוע איפשר לבני אדם חוטאים להתחבר לאל קדוש. על ידי כך, הוא הביא אור רוחני לחושך רוחני. תהילים 118:27 , הפסוק הבא אחרי הפסוק שמציג את המשפט “אשרי שבא בשם ה'”, מדגיש את תפקידו של ישוע כשהוא מאיר אור רוחני על האנושות: “ה’ הוא אלוהים, והוא עשה את שלו. אור זורח עלינו.”
ישוע עצמו חזה כיצד המונים יקבלו את פניו לירושלים בצעקות, “ברוך מי שבא בשם ה'”. כאשר שוחח עם מנהיגים דתיים יהודים שנקראו הפרושים במהלך ביקור מוקדם יותר בירושלים, ישוע קונן על חוסר אמונתם, ואמר בלוקס י”ג:34-35 : “ירושלים, ירושלים, אתה ההורג את הנביאים ורוקמת את הנשלחים אליך, כמה פעמים השתוקקתי לאסוף את ילדיך, כתרנגולת אוספת את גוזליה תחת כנפיה, ולא היית רוצה. תראה, הבית שלך נשאר לך שומם. אני אומר לכם, לא תראו אותי שוב עד שתאמרו ברוך הבא בשם ה'”.
כל ארבעת הבשורות מתארות את אירוע יום ראשון של דקלים המגשימה את הנבואה הקשורה לאמירה “ברוך שבא בשם האדון”: מתי פרק 21, מרקוס פרק 11, לוקס פרק 19 ויוחנן פרק 12. מתי, מרקוס , וג’ון כולם מכילים את הביטוי המדויק הזה, בעוד לוקס מצטט את ההמון האומר: “ברוך המלך שבא בשם ה'” ( לוקס י”ט:38 ). מתי כ”א:9 מתאר את הסצנה כך: “ההמונים שהלכו לפניו והבאים אחריהם צעקו, ‘הושענא לבן דוד! ברוך הבא בשם ה’! הושענא בשמים העליון!’”
מה פירוש “ברוך שבא בשם ה'”?
הביטוי “ברוך שבא בשם האדון” מכריז שישוע הגיע לארץ עם כל סמכותו של אלוהים להציל את האנושות. זוהי הצהרת שבח החוגגת את תפקידו של ישוע כמושיע העולם.
למה זה חשוב?
זה מדגיש את המסר המרכזי של אמונתנו – שישוע הוא אלוהים, והוא בא ארצה כדי להציל אותנו מחטאינו בגלל אהבתו הגדולה אלינו.
לישוע “כל הסמכות בשמים ובארץ” ( מתי כ”ח:18 ). אלוהים העניק את הסמכות המלאה הזו לישו למטרה חשובה, כפי שמגלה יוחנן י”ז:2 : “כי נתת לו סמכות על כל האנשים כדי לתת חיי נצח לכל אלה שנתת לו.” ישוע משתמש בסמכותו במגוון דרכים, כולל לשפוט את כל האנשים ( יוחנן ה’:27 ), לסלוח על חטאיהם של אנשים ( מתי 9:1-8 , מרקוס ב’:1-12 ולוקס ז’:48 ), כדי לנקות רוחנית. אנשים ( מרקוס 1:21-28 , לוקס 4:31-37 וכו’) ומקומות ( מרקוס 11:27-33 ), לשלוט בטבע ( מתי 8:23-27), ולהחיות אנשים מתים ( לוקס ז’ 11-17 , לוקס 8:49-56 ויוחנן 11:38-44 ). ישוע מלמד בסמכותו של אלוהים, ולכן הוא הרבה יותר מסתם מורה אנושי טוב. מרקוס 1:21-22 מתעד: “הם הלכו לכפר נחום, וכשהגיע השבת , ישוע נכנס לבית הכנסת והתחיל ללמד. העם נדהם על תורתו, כי הוא לימד אותם כבעל סמכות, לא כמורי הלכה”. ביוחנן פרק 5, ישוע אומר למנהיגים היהודים שעליהם לסמוך על סמכותו שניתנה לו על ידי מתן אמונתם בו. ישוע מציין שהוא בא בשם אלוהים, באומרו ביוחנן ה’:43-44: “באתי בשם אבי, ואתם לא מקבלים אותי; אבל אם מישהו אחר יבוא בשמו שלו, אתה תקבל אותו. איך אתם יכולים להאמין כי אתם מקבלים תהילה אחד מהשני אבל לא מחפשים את התהילה שמגיעה מהאל היחיד?”
אמירת “ברוך הבא בשם ה'” היא דרך להביע את אמונתנו בישוע כמושיע העולם ולהלל אותו על כך. זה מעשה של פולחן. כשם שהמוני אנשים קיבלו את פני ישוע לירושלים בכך שצעקו לו את הצהרת השבח הזו, גם אנחנו מתרגשים לעבוד את ישוע כאשר אנו נתקלים בפלא של עבודת הגאולה שלו בחיינו. הספר שלי להתעורר לפלא מראה כיצד הפלא מניע אותנו לסגידה וכיצד הפולחן מוביל אותנו לחוות פליאה. הוא מתאר מחקר שמראה כיצד אותו חיבור רב עוצמה פועל ומסביר כיצד הלל לאלוהים הוא קבלת פנים לנוכחותו האישית איתנו. תהילים 22:3 אומר לנו שאלוהים שוכן (או מוכשר עליהם) בשבחי עמו. כאשר אנו עובדים את אלוהים בשבח , אלוהים נפגש איתנו, ואנו חשים את היראה לנוכחותו בקרבנו.
ישוע אומר לנו שהוא בחר ברצון לשמש כמושיענו. הוא בחר לסבול סבל מעבר לכל מה שמישהו אחר סבל כדי לשלם את המחיר על חטאי כל האנשים ולתת לכל מי שבוטח בו חיי נצח. ביוחנן 10:17-18 , ישוע אומר: “הסיבה שאבי אוהב אותי היא שאני נותן את חיי – רק כדי לקחת אותם שוב. אף אחד לא לוקח את זה ממני, אבל אני מניח את זה מרצוני. יש לי סמכות להניח אותו וסמכות לקחת אותו שוב. פקודה זו קיבלתי מאבי”. הודות לישוע שהגיע אלינו בשם האדון, נוכל ליהנות מחיי נצח עם אלוהים אם נבחר לסמוך על ישוע.
סיכום
הביטוי “ברוך שבא בשם האדון” הוא הצהרת אמונה החוגגת את תפקידו של ישוע כמושיענו ומשבחת אותו על עבודתו הסמכותית לגאולת האנושות. כאשר אנו קוראים את הדיווחים של התנ”ך על האופן שבו המונים בירושלים קיבלו את ישוע על ידי צעקת האמירה הזו, אנו יכולים לקבל השראה לקבל את ישוע בהתלהבות לחיינו שלנו.